·         החלת מס חברות דיפרנציאלי: בישראל מונהג מס חברות בשיעור קבוע של 23%, זאת לעומת מדינות מתפתחות רבות בעולם בהן מונהג שיעור מס חברות דיפרנציאלי הנמדד בעיקר לפי רמת הרווחיות השנתית או מחזור העסקים/מכירות, כך שחברות גדולות ישלמו מס חברות גבוה יותר בהתאם לרווחיהם מאשר חברות קטנות ובינוניות. צעד זה נועד להקל על בעלי עסקים קטנים ולעודד פתיחת עסקים חדשים.

·         קיזוז הפסדים מרווחים בשנים קודמות: כיום בישראל ניתן לקזז הפסדים בעבור רווחים בשנות מס הבאות ובכך להפחית את סך המס החייב בתשלום של השנים הבאות. עם זאת, קיים הצורך לאפשר בחוק לקזז הפסדים גם בעבור שנות המס הקודמות ולקבל על כך החזרי מס, כפי שנהוג במדינות מערביות רבות. שינוי זה יקל על עסקים שחוו משבר בשנת המס הנוכחית ויסייע להם להמשיך להתקיים.

·         פחת מואץ: יצירת פחת מואץ (הכרה מואצת בערך הנכס בספרי העסק) של 100% בשנה או בשנתיים הראשונות להשקעות עד ל-10 מיליון שקלים, כפי שהיה נהוג בעבר בתקנות ובהוראות שעה שונות, באופן שיקל על עסקים בשנותיהם הראשונות, בכך שיטיב עם תזרים המזומנים שלהם.

·         שינוי והרחבת הגדרת עוסק פטור – כיום עוסק פטור מוגדר כעוסק שמחזור עסקאותיו בשנה אינו עולה על סכום מסוים. התקרה לשנת 2022 היא 102,292 ₪. על מנת לעודד ולהקל על פתיחת עסקים חדשים בישראל מוצע להוסיף לחוק ערך  מוסף הגדרת "עוסק פטור צעיר". תחת הגדרה זו יבואו עוסקים שטרם חלפו שתי שנות מס מיום הקמתם ומחזור העסקאות שלהם אינו עולה על 150 אלף ₪ לשנה או על סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר. עוסקים אלו יוכלו להנות מהקלות בירוקרטיות הניתנות לעוסק פטור ומהעדר הצורך בגביית מע"מ. בנוסף מוצע להרחיב את הגדרת המקצועות היכולים להירשם כעוסק פטור ולכלול בהם בעלי מקצועות חופשיים ונותני שירותים שונים.

·         הכרה בהוצאות על רכב: נכון להיום בעלי רכבים המשתמשים ברכבם לצורך עבודה, זכאים להטבה בניכוי הוצאות רכב בגובה של 45% מההוצאות –  כולל החזרי ביטוח מקיף, הוצאות דלק וכן טיפולים ותיקונים שונים הנדרשים לתפעולו השוטף של הרכב. ראוי כי עצמאים שהרכב הוא כלי עבודה עבורם, היינו, בעלי מקצועות שאופי העבודה שלהם מחייב את הפיכת הרכב ל"משרד נייד" המגיע עימם לכל לקוח ולקוח, יהיו זכאים להכרה במס על 90% מהוצאות הרכב לעצמאי שרכבו הוא תנאי לעבודתו ובנוסף הכרה במס על 100% מהוצאות הרכב לעצמאי שרכבו הוא תנאי לעבודתו ומסוג חשמלי, או רכב המוגדר כפחות מזהם.

·         הכרה בהוצאות אש"ל: בעבר כללו תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) הכרה גם בהוצאות אש"ל. בשנת 2011 התקנה הרלוונטית בוטלה במסגרת חוק ההסדרים. לאור השינויים המהירים בשוק העבודה ומכיוון שנכון להיום עצמאים ועצמאיות רבים מקיימים פגישות עבודה בבתי קפה, יש להכיר מחדש בהוצאות מסוג זה. מוצע תיקון לפיו יוכרו לעצמאים ועצמאיות 500 ₪ בחודש בגין ארוחות עסקיות, אלא אם הם לא דורשים הכרה בהוצאות אחזקת משרד, שאז יעמוד הסכום על 1,000 ₪ בחודש.

·         פטור ממס לעסקים חדשים בענפים נבחרים – על ידי הפחתה בהיקפי המענקים וההטבות לעסקים גדולים (שכ- 70% מהן הולכות לארבע חברות בלבד) ניתן לממן עידוד הקמת עסקים קטנים חדשים בישראל. מוצע לתת פטור ממס לשלוש השנים הראשונות לקבוצה מצומצמת ורלוונטית המסתכמת בכ-50,000 עצמאים אשר יענו על הקריטריונים לקבלת הפטור כדי לסייע לעסקים חדשים שלרוב אינם רווחיים בשנים הראשונות להקמתם. ההצעה הינה לתת את הפטור לעצמאים המרווחים עד 25,000 ₪ בחודש (300,000 ₪ בשנה).

·         הכרה בהוצאות הקמת עסק – על מנת להקל על אלו המבקשים לפתוח עסקים חדשים, מומלץ להכיר בהוצאות טרום עסקיות – דוגמת הצבת שלט פרסום במקום בו עומד לקום עסק וכו'. בנוסף, מוצע מתן הנחה לעסקים חדשים מתשלומי אגרות שונות במשך שלוש השנים הראשונות למן ההקמה. במסגרת החקיקה הקיימת (לרבות חוקי העזר העירוניים), מטילות הרשויות המקומיות חיובים שונים כאשר ההיטלים העיקרים המשולמים באופן שוטף על ידי עסקים הם: אגרת מים וביוב, חשמל, ארנונה ואגרת שילוט. מעבר לחיובים אלו ישנם חיובים נוספים שאינם קבועים או משלומים באופן חד פעמי כמו אגרות והיטלי פיתוח, פינוי אשפה חריגה, אגרות בנייה והיטל השבחה. מטרת המדיניות להביא להפחתת התשלומים על עסקים חדשים בשלוש השנים הראשונות להקמתם ובכך לסייע להישרדותם.

·         ריווח מדרגות הביטוח הלאומי: העלאת מדרגת הביטוח הלאומי הראשונה עבור עובדים עצמאיים מ-60% מהשכר הממוצע במשק לשכר הממוצע במשק.

·         הגדלת ההכרה בתשלומי ביטוח לאומי ו/או הכרה במס בריאות –  הגדלת ההכרה בהוצאות שמוציא עצמאי עבור תשלומי ביטוח לאומי מ-52% ל-66% ו/או הכרה בהוצאות תשלומי מס בריאות.