· הגדלת ההשקעה התקציבית במחקר ופיתוח בתעשייה המסורתית: התעשייה המסורתית מאופיינת בשיעורים גדולים יחסית של עסקים קטנים. הרחבת מערך הקורסים של הכשרה מקצועית וחינוך ליזמות ושיווקם לציבור הרחב תגביר את הפריון של הסקטור הזה.
· עידוד חדשנות: פתיחת תכניות הכשרה טכנולוגית לבעלי עסקים ועובדים על מנת להטמיע מערכות חדשניות ויעילות לניהול עסק, ייצור ומכירת מוצרים ושירותים.
· פיתוח כושר התחרות של עסקים קטנים ובינוניים: הקמת תכניות ממומנות המעניקות כלים לחשיבה עסקית יצירתית, שיווק דיגיטלי, חיבור לפלטפורמות מקוונות וכיו"ב. באופן כללי, יש לנקוט בצעדים להגברת כושר התחרות של המגזר העסקי באמצעות הסרת חסמים ולחזק את כושר התחרות של התעשייה המקומית.
· מענה למגזר הקמעונאי עם הזינוק בהיקף המסחר המקוון (e-commerce): בשנת 2017 הייתה ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת כמות הקונים מחו"ל והמוכרים לחו"ל. עד שנת 2020 צפוי השוק הקמעונאי המקוון בישראל להכפיל את עצמו, ואף יותר, ולהגיע לכ-15 מיליארד ש"ח שיהוו כ-12% מהשוק הקמעונאי כולו באותה שנה. כיום, עומד המגזר הקמעונאי בתנאי תחרות לא שוויוניים מול היבוא האישי בשל האילוץ להתמודד גם עם עלויות של מיסים ועלויות הפעלת עסק (כגון שכירת חנות תשלומי חשבונות וכיו"ב). תחרות לא הוגנת מביאה לידי סגירת עסקים רבים ולפגיעה בענף המסחר, המעסיק מאות אלפי עובדים. יש לתמוך בעסקים ולסבסד עלויות של פתיחת חנויות מקוונות. יתר על כן, יש לשקול את מדיניות המע"מ שבעבור אישי אינו נגבה עד סכום של 75$.