כ-12 אלף מבין 43 אלף עסקים שנסגרו במהלך 2015 עשו זאת עקב בעיות בתזרים המזומנים. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים דיווחה שלפני החוק, ממוצע ימי אשראי לספקים עמד על 72 יום ועסקים רבים מציינים שפעמים רבות הם גם נאלצו לחכות עד 120 יום ממועד הפקת החשבונית.
חוק מוסר תשלומים שאושר בוועדת הכלכלה של הכנסת, אמור להסדיר את מועדי התשלום לספקים במשק. החוק חוקק כדי לתת מענה לבעיה חמורה של דחיית תשלומים לספקים אשר העמידה עסקים רבים בבעיית תזרים מזומנים אקוטית ואף בסכנת סגירה. עסקים שלא קיבלו כספים במועד, נאלצו פעמים רבות לפנות למקורות מימון חיצוניים ורבים נקלעו כתוצאה מכך לחובות כבדים.
על מי חל החוק
החקיקה חלה על משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, סוכנויות ממשלתיות וגופים ציבוריים רבים. לא כולל גופים במערכת הבריאות אותם החריג החוק מתנאי התשלום המחייבים.
מה קובע החוק
לפי חוק מוסר התשלום הידוע גם כחוק שוטף פלוס 30, המדינה ומוסדותיה, כולל מפעל הפיס יחויבו לשלם לספקים עד 45 יום מקבלת החשבונית אם התקופה לתשלום לספק נספרת ממועד המצאת החשבון ולא יאוחר מ-30 ימים אם התקופה לתשלום לספק נספרת מתום החודש במהלכו הומצא החשבון למזמן.
בביצוע עבודות הנדסה בנאיות, תשולם התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ-85 יום מהמועד שבו הופק החשבון ולא יאוחר מ-70 יום מתום החודש שבו הופק החשבון.
על פי החוק, בין עסקים פרטיים התשלום יהיה שוטף פלוס 45 אלא אם כן נקבעו מועד תשלום אחר בהסכם ההתקשרות או מועד שאינו בלתי הוגן באופן חריג.
פיגור בהעברת הכספים, יגרור תשלום הצמדה למדד וריבית פיגורים. אכיפת חוק שוטף 30 תהיה אכיפת אזרחית ואם התשלומים לא מועברים במועד שנקבע על פי חוק, עסק יוכל לתבוע בבית משפט את הגוף שלא עמד בהסדר התשלום.
המאמר נכתב באדיבות: bizibox תוכנה לניהול עסקים ותזרים מזומנים