לאחרונה אושר תיקון בחישוב דמי לידה לעצמאיות אשר לוקח בחשבון את השינויים בפעילות העסקית של עצמאיות לקראת סוף תקופת ההיריון. בעקבות התיקון, סכום דמי הלידה ייקבע על סמך ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח ב-3 החודשים שקדמו ליום הקובע, כפי שהוא היום, או בתקופה המקבילה בשנה שקדמה ליום זה, לפי הגבוה מבניהם.
לפני התיקון בחוק, דמי לידה לעצמאיות חושבו על סמך שלושת חודשי העבודה שקדמו ללידה. תחשיב זה לא בהכרח שיקף את היקף הפעילות העסקית הממוצעת של עצמאיות ואת סכומי הכסף, שהרוויחו טרם כניסתן להיריון.
כתוצאה מכך, עצמאיות רבות החליטו לוותר על דמי לידה ולהמשיך לעבוד וכך קרה שהשיבו לביטוח לאומי כסף רב, שהיה אמור לסייע להן לקחת הפסקה יזומה בפעילות עקב הלידה.
גמישות נוספת שגילה המוסד לביטוח לאומי כלפי האתגרים הייחודיים של עצמאיות שעשויות לאבד לקוחות כתוצאה מהפסקת עבודה לאחר הלידה באה לידי ביטוי בכך שעצמאיות רשאיות לבצע פעולות לצורך תחזוקת העסק מבלי שתחזוקתו תפגע בזכאותן לדמי לידה, זאת בתנאי וקיבלו אישור רשמי מביטוח לאומי שמאפשר להן לבצע פעולות הנדרשות לתחזוקה.
דמי לידה מועברים לעצמאיות באופן אוטומטי לאחר העברת הנתונים מבית החולים בו בוצעה הלידה לביטוח לאומי. יוצאות מן הכלל הן עצמאיות שהינן גם שכירות צריכות להגיש תביעה לדמי לידה מעבודתן כשכירות. דמי הלידה משולמים בסכום אחד ומועברים לחשבון הבנק שנמסר לאחר הלידה הראשונה לנציג בית החולים ומהלידה השנייה ואילך, מועבר הכסף לחשבון הבנק בו משולמת קצבת הילדים.
הביטוח הלאומי משלם דמי לידה לפי התקופה בה עצמאית עבדה ושילמה ביטוח לאומי. כדי להימנע מפגיעה בזכות לדמי לידה, יש להסדיר חובות לביטוח לאומי לפני הפסקת עבודה.
בנוסף לדמי לידה, עצמאיות זכאיות למענק לידה חד פעמי בסכומים: 1,700 ₪ על ילד ראשון, 760 ₪ על ילד שני ו-500 ₪ על ילד שלישי.