·         ביטוח אבטלה: נדרש להחיל באופן מידי דמי אבטלה לעצמאים. במצב החוקי הקיים עצמאים מופלים לרעה בכל הנוגע לביטחון הסוציאלי שלהם שכן רק מובטלים שהיו שכירים בתקופה שקדמה לאבטלתם זכאים לקבל דמי אבטלה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. הרעיון הבסיסי בביטוח אבטלה הוא הענקת רשת ביטחון לעובדים שהפסיקו את עבודתם מסיבות שונות כדי שיוכלו להתקיים מבחינה כלכלית עד שימצאו עבודה חדשה. אפליה זו בה עצמאים לא זכאים לדמי אבטלה ושכירים כן מוכרח שתבוא על תיקונה בהחלת ביטוח אבטלה גם על עצמאים. משבר הקורונה ומצבם העגום של אוכלוסיית העצמאים מהווה רק הוכחה נוספת לחשיבות של צעד זה. ההצעה היא לשלב את העצמאים בענף האבטלה של הביטוח הלאומי. כתוצאה מכך, בעתיד עצמאים יוכלו לממן בעצמם את דמי האבטלה שלהם באמצעות הפרשות, ולא יהיו זקוקים למנגנון של הוצאות מיוחדות במסגרת תקציב המדינה. המנגנון שיוקם עבור העצמאים יהיה בתנאים שווים לביטוח השכירים, לרבות שיעור גבייה זהה העומד על 0.25%, כאשר לקרן הביטוח של העצמאים מוצע שתתקיים תקופת אכשרה שתימשך חמש שנים.

·         דמי מחלה: בדומה להטבות סוציאליות אחרות ששכירים מקבלים בניגוד לעצמאים אם מהמעסיק ואם מביטוח לאומי (פיצויים, דמי אבטלה, גמלת ימי אבל, דמי הבראה וימי חופשה שנתיים), עצמאים אינם זכאים לדמי מחלה. הואיל ועצמאים הם המעסיקים של עצמם, במקרים רבים, הפגיעה הכלכלית כתוצאה מהיעדרות מהעבודה גבוהה והם נותרים ללא רשת ביטחון סוציאלית בעת מחלה. היעדר הסדר פיצוי עבור ימי מחלה לעצמאים גורר פערים גדולים בין שכירים לבין עצמאים בהרגלי ההיעדרות מהעבודה בעקבות בעיות רפואיות. מוצע כי לעובדים עצמאים יוענק תשלום בגין ימי מחלה כבר מיום המחלה השני ובדומה לשכירים. כמו כן, מוצע כי בהקשר של משבר הקורונה עצמאים יהיו זכאים לימי מחלה כבר מיום המחלה השני גם במידה ואלו חולים בנגיף, וגם במידה והם ו/או קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלהם נאלץ להיכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה לאדם החולה בנגיף.

·         קצבת זקנה: שיעור העצמאים שעובדים בישראל מתוך כלל המועסקים לאחר גיל הפרישה עומד על כ-27.8% מתוכם 27.2% נשים ו72.8% גברים (נכון לשנת 2018). זהו שיעור גבוה באופן יחסי לעומת שיעור העצמאים מכלל המועסקים במשק שעמד באותה שנה על 11.6%. ייתכן כי נתון זה מצביע על מצבם הכלכלי הקשה של עצמאים בישראל לאחר גיל הפרישה. עם זאת, גם להמשך העבודה קיימות השלכות כלכליות שליליות. אחת מהן היא אי זכאות לקבלת קצבת זקנה מלאה כשהשכר החודשי ברוטו עולה על 6,749 ₪. זאת ועוד, ניתן לקשר את השיעור הגבוה של עצמאים שממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה להיעדר הסדרים פנסיונים לרבים מהעצמאים. להשלמת התמונה נציין כי ממעסיקים המגיעים לגיל פרישה וזכאים לפנסיה לא נשללת הזכאות לקבלת קצבת זקנה מלאה וזאת מפני שפנסיה אינה מוגדרת כהכנסה. לפיכך, מוצע להקל את תנאי הזכאות לקבלת קצבת זקנה לעצמאים בתקופה שבין גיל הפרישה לגיל הזכאות המלאה וזאת כאמור בשל קשיים רבים של עצמאים בצבירת פנסיה ובשל העובדה כי נכון להיום עצמאים רבים הקרובים לגיל פרישה אינם מחזיקים כלל חסכון פנסיוני, דבר המוביל לכך ששיעור ניכר מהם נאלצים להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפרישה.

·         גמלת אבל – יש לאפשר גמלת אבל לעובד עצמאי המקיים מנהגי אבלות ויושב שבעה על קרוב משפחה מדרגה ראשונה. בכך יושווה ולו במעט מצבם של עצמאים לזה של שכירים מאחר ונכון להיום  שכירים מקבלים דמי אבל בתקופת האבלות על מות יקיריהם.